שליט צפון-קוריאה קים ג'ונג און סיים היום פגישת פסגה עם ולדימיר פוטין, פגישה שהיא חשובה לשניהם מכיוון שהם די מוקצים במדינות אחרות בעולם ולכן זקוקים יותר מתמיד זה לזה.
אביו וסבו של קים היו אף הם שליטים בלתי-מעורערים במדינתם, אך נודה כאן שהשימוש במילה "מעורערים" אינו מקרי, וודאי למשפחה של עילויים אינטלקטואליים וספורטיביים כמו משפחת קים. סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית משחררת מדי פעם הודעות אופטימיות ופחות מחוברות למציאות על יכולותיה העצומות של המדינה (המציאה לא מזמן תרופה לאיידס, אבולה וסרטן) ובמיוחד של משפחת קים. על השליט הנוכחי נאמר כבר שלמד לנהוג בגיל שלוש, ניצח במירוצי יאכטות בגיל תשע, כתב 1,500 ספרים והדובדבן שבקצפת – הוא לא הולך לשירותים (לא מספר 1 ולא מספר 2). אף פעם.
אז מה מאפשר את כל הטוב הזה? הרי זה לא רק אימה, למרות שזו משחקת תפקיד חשוב בצפון קוריאה (ככה זה כשהדיקטטור-שאינו-מודע-לדיקטטוריותו מורה להוציא אנשים להורג בנשק נגד מטוסים, לא סתם ברובה פשוט).
זה אכן יותר מאימה. הפסיכואנליטיקאי האנגלי וילפריד ביון מדבר על מספר מצבים נפשיים שקבוצות של אנשים עלולות לשהות בהם תוך אובדן הקשר עם המציאות. קבוצות כאלו מחליפות את הראייה המציאותית באשלייה לגבי המציאות. הצפון קוריאנים, אולי, פיתחו מספר אשליות לגבי המציאות:
תהליכים כאלו יכולים לקרות לצוותים קטנים, כגון הנהלות של ארגונים או וועדי בית. צפון קוריאה היא אמנם דוגמא קיצונית, וקים הוא רודן באקסטרים, אך הם מהווים תזכורת לכך שהתהליכים הללו מתרחשים גם בקבוצות גדולות כגון עם או אומה. יכול להיות אפילו שלא צריך להרחיק עד צפון קוריאה כדי לזהות תהליכים כאלה…
*למה כוכבית? פשוט כי אנחנו טועים המון – המון – בפרשנות של התנהגויות שאנחנו רואים אצלנו ואצל אחרים.
התרבות שלנו, לטוב ולרע, שמה את הפרט במרכז. כך, אנחנו מפרשים מחשבות, עמדות, רגשות והתנהגויות כתוצר של אישיות או אופי.
אך יש לנו כאן נקודת עיוורון: כוחות חזקים מאוד, המופעלים על ידי שלל הקבוצות בחיינו על כל אחת ואחד מאיתנו, תורמים לא פחות להתנהלות שלנו ושל אחרים.
מטרת בלוג זה היא לשים זרקור על כוחות אלה, ולשדרג את הדרך שבה אנו מבינים את האנשים והאירועים סביבנו.